כָּכָה סְתָם בְּפַשְטוּת טִבְעִית
ַבַּיִת שֶבּוֹ יָכוֹל הָיָה חֲבֵרִי לְצַיֵּר אֶת חַיָּיו יָשַב עַל עָנָן שֶטָּבַע לְעֵת שַחֲרִית בְּרֶחֶם הָעֵמֶק. חֲבֵרוּת אֶפְשָר לָה שֶתִצְטַיֵּר מִתּוֹךְ עֲנָנִים.
הַבַּיִת שֶבּוֹ הִלֵּך כְּסוּסִי בַּמִּרְעֶה
הִלֵּך בוֹ עַל פְּנֵי שִלְיוֹת אֲבוֹתָיו
וְלֹא כְּבְחֶזְקַת נֵס וְלֹא כְּבְחֶזְקַת דִּמּוּי
כָּכָה סְתָם בְּפַשְטוּת טִבְעִית
שֶיִּתָכֵן לָה
רַק בְּמֶרְחַב הַזְּמָן
שֶמְּאַחֵד אוֹתָנוּ לִרְגָעִים קַלִּים
וּמַפְרִיד בֵּינֵינוּ בּפַשְטוּת טִבְעִית.