נשנה מעשיה

 

, אֵין אָדָם בּוֹדֵד בִּמְחִיצַת עַצְמוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִלְחָם

. וּמְקַיֵּם עַצְמוֹ הוּא הַשּׁוֹתֵל פְּרָחִים

, אֵין אָדָם שׁוֹכֵן בְּבֵיתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִצִּיעַ מִטַּת חַיִּים לְכָל קְרוֹבָיו

. וְלוֹ עַצְמוֹ בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה מַצִּיעַ נָהָר

; אֵין אָדָם עוֹזֵב אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נוֹלַד בְּטָעוּת וּבָחַר בַּטָּעוּת

.הָעֲזוּבָה הוֹוָה בְּאֵין עוֹזֵב

. מְסַפְּרִים עַל אָדָם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת וְשָׁר תְּהִלָּה

? פָּגַע בְּאִישׁ וְאָמַר לוֹ עַל שׁוּם מָה אַתָּה מְרַנֵּן וְרֵיחַ פֶּגֶר בְּאַפְּךָ

.הֵשִׁיב לוֹ: עַל שׁוּם שֶׁיָּבֹאוּ הָעוֹרְבִים וְיַשְׂבִּיעוּ רַעֲבוֹנָם

,הִקְשָׁה הָאִישׁ, מַדּוּעַ שָׁר אַתָּה שֶׁרֵיחַ הָרִקָּבוֹן מִמֶּנִּי בָּא

.הֲלֹּא בֵּין הַחַיִּים אָנֹכִי וְלֹא יִשְׂבְּעוּ מִמֶּנִּי אוֹכְלֵי נְבֵלוֹת

. הֵשִׁיב לוֹ: וְאַתָּה פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת לְמָקוֹם אַחֵר

.מְסַפְּרִים עַל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְהַמְסַפְּרִים הוֹלְכִים אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ נָהָר