לעשות שינוי בחיים

שואלים אותי לא פעם, לדעתי על פוסט טראומה וטיפול תרופתי או על שימוש בקנביס רפואי או לחלופין על תהליך ריפוי בעזרת סמי הזיה ( שזה די אופנתי לאחרונה) והתשובה שלי לצערם של השואלים אינה קצרה ואינה כל כך חד משמעית ולא חד ממדית. ואולי היא  דווקא כן חד משמעית, והיא עונה על מה שלא שאלו אותי, היא עונה בשפת הריבונות ובתשובה זו אני רוצה לשתף אתכם עכשיו.

אם הפחד ואימה או חוויה של טראומה השאירו בכם סימנים וצלקות שאתם נושאים עד היום. אם אותם רגעים מגבילים אתכם היום ומצמצמים את צעדיכם. אתם בטח מחפשים דרך מעשית לשינוי המצב אתם מחפשים דרך להשאיר את הטראומה מאחור. ראשית קראו פוסט זה ואילו הקשורים אליו ותוכלו היום להתחיל לעשות משהו קטן עבור עצמיכם.  אם יש לכם צורך ומוטיבציה למשהו מעבר, לפתרון עמוק יותר בדקו את המסלול עין הנץ ומסלול  נווה ומדבר אולי מצאו בהם תשובה.

כל צומת היא נקודה בה מחליטים, האמנם? בסדנא זו נחקור את הדרך בה אנו מקבלים החלטות. מתי אנו מתעלמים, מתי אנו פועלים על טייס אוטומטי ומתי אנו בוחרים.  ואיפה כל התובנות הללו פוגשות את הצרכים שלנו.

ג'ודית לואיס הרמן בספרה הקנוני 'טראומה והחלמה' קובעת "שלא יבלבלו לכם את המוח החלמה מטראומה היא אפשרית". היא גורסת, למעשה, שהחלמה מפוסט טראומה היא אפשרית, על אף הדעה הרווחת שזו היא מחלה כרונית חשוכת מרפא. תרומה נוספת ומשמעותית, בעיני, של  ג'ודית הרמן הוא ביישור הקו בין הטראומה הנשית שמקורה בתקיפה מינית או\ו גילוי עריות לבין הטראומה הגברית שמקורה במלחמה. הרמן טוענת שטראומה היא טראומה היא טראומה לא משנה מה מקורה הסבל ממנה דומה והחלמה ממנה אפשרית.

ריפוי מפוסט טראומה, וריפוי עצמי מפוסט טראומה במיוחד, אינו יכול להתרחש באופן מלא ועם כיוון של השתפרות ברור ללא ההחלטה "עד כאן!  אני לא בוגד בעצמי יותר." בואו נדבר על נושא של בגידה עצמית  והקשר שלו לפוסט טראומה, ולמה אדם צריך להגיד "אני לא בוגד בעצמי יותר" בשביל להתחיל להתרפא.

האם ירידת החוסן הרגשי של העובדים בעולם התעסוקה החדש הוא צו גורל?
האם סביבת העבודה החדשה חייבת להיות קרקע פוריה לשחיקת העובדים?
האם ניתן לעצור את התשישות הנפשית של כוח העבודה הצעיר? ואם כן, איך עושים זאת?

שחיקה בעבודה נעה על רצף ויש דרגות שונות. שחיקה בכלל ובעבודה בפרט אינה מצב דו קוטבי, כלומר אין מצב שבו אתם שחוקים לגמרי שאתם מאה אחוז מחוברים ומרוצים בעבודה. השחיקה כמו בטבע היא תהליך מתמשך ואיטי לעיתים אף סמוי מין העין. כשהתהליך מגיע לקצה שלו הוא יכול להיות כואב הרסני כמו בסיפור של דרור ולבסוף גם בלתי נמנע. גם הרים נכנעים לשחיקת המים ושחיקת הרוח אך הם לא יכולים לעשות משהו בנדון ואתם כן.

אתה מרגיש שאתה צריך לעשות שינוי בחיים אבל מרגיש תקוע. למה אנו מרגישים תקועים? לכל אחד יש מנגנון אישי למנוע מעצמו לעשות שינוי אמיתי שינוי שיפתח בפניו דרך חדשה. כאן אפרט 5 מנגנונים שתוקעים אותנו ומסבירים למה אנו מרגשים תקועים. ואחשוף בפניך את עקרון אחד שהוא מפתח לפיצוח כל אחת מאותן אסטרטגיות שאנו נוטים לאמץ כדי לתקוע את עצמינו.

יש הרבה רגעים שאנו רוצים לעשות שינוי בחיים. לעיתים אנו מצליחים ולעיתים פחות, אך ישנן תקופות שאנו ממש תקועים. אם אתם בנקודה של לעשות שינוי קטן בחיים חפשו בגוגל סדנת מודעות כלשהי והיא בטח תקדם אתכם ותעזור לכם במשימה. אבל אם אתם תקועים הרבה זמן, אם אתם כבר הרבה זמן מחפשים אחר שינוי בחיים שינוי כמו : להפרד מ... למצוא את.. להבריא מ.. להתאושש מ... לבחור ב.. לשנות  את.. הגעתם למקום הנכון.