חיוניות

אנחנו לא בוחרים מתי ניוולד, איפה נבוא לעולם ולא מי יהיו הורינו. אך לכל אלה ישנה השפעה על מי שאנחנו היום ואיך הגענו לשלב הזה של חיינו.  מה המשמעות של העברה בין דורית השאלה לְמה יש יותר משקל בעיצוב שלנו לסביבה או לתורשה יש זקן ארוך, ואני לא בטוח שישנה תשובה כל כך חד משמעית. למען האמת עם הזמן והתקדמות המדע התמונה רק מסתבכת.

חיי המשפחה בכלל וחיי הזוגיות בפרט נמצאים בימים אילו בתחרות קשה - משבר הזוגיות. חיי המשפחה מתחרים עם אין ספור גורמים המושכים את תשומת הלב, גוזלים את הזמן ואף מפתים את בני הזוג.

יצירת מוטיבציה וסקרנות תוך שיפור איכות הלמידה ורמתה ע"י חיזוק החיוניות וכוחות החיים בתלמיד במורה.

האקדמיה לחיוניות עוסקת בתכנים ובמיומנויות של שיקום וטיפוח כוח החיים האנושי. באקדמיה לומדים להתחבר ליסוד החי ולחיות לאורו.

מכתב הזדהות השתתפות ואמון בכוח הריפוי העצמי וראיון עם איתי אלטשולר ברדיו מורשת בעקבות האירוע המצער של איציק סעידיאן
לרעי  האמיצים, להיות הלום קרב זה לחוות בגידה, זה לחוש כעס, זה לחוש עלבון, זה להרגיש בושה, זה להיות מנודה, זה להיות בלתי ניראה.

מה קורה לרעיונות המדהימים שעוברים לנו בראש
רעיונות אבודים
האם מוכרת לך החוויה?
יש לי רעיון מדהים, מרגש, וחשוב, אולי הכי חשוב שהגיתי, שהזיתי והוא, הרעיון, חוזר שוב ושוב, ואני לא יודע איפה להתחיל – אז אני לא! והוא מתפוגג לתהום הנשיה.
הודאות
בחלק קטן מהרעיונות שלי אני עובר שלב ואני חושב שאני יודע איפה להתחיל, לא סתם יודע, ידיעה עמוקה כזו שממש אפשר לטבוע בה.

החוויה של שחיקה מקורות רבים לה. בעיקרה היא תולדה של : 1. חוויה מורכבת ומתמשכת 2. התנהלות יומיומית קשה. 3. סיטואציה קונפליקטיבית בלתי פתירה. המשך והאינטנסיביות של מציאות חיים מעין זו מכרסמת בכוח החיים של אדם, בחיוניות שלו. השחיקה יכולה להתבטא במישור הפיזי. השחיקה יכולה להיות נפשית בעיקרה, ובאופן מפתיע היא יכולה להיות גם רוחנית.

לא מצליח לקום בבוקר
השעון התפרץ שוב לתוך המקום שלא רציתי לעוזבו. שוב נדרשתי לתלוש עצמי מהמטה לעוד יום עבודה מיותר. גררתי את עצמי לחדר האמבט כדי לשטוף את פני בתקווה להתעורר. כמו בכל יום זה לא ממש עזר, אבל חינוך הוא חינוך. אמא הרגילה אותי שאי אפשר להתחיל יום באמת ללא הרטבת הלחיים וציחצוח השיניים. הרגל שלא איפשר לי לקבל את הקפה למיטה בלי לקום. בחירת הבגדים היתה איטית כמו הכל בבוקר הזה אבל לא בגלל שהיה לי קשה לבחור מה ללבוש פשוט גם היום לא היה לי אכפת מה אני לובש ולא היה לי משנה מה יגידו.

האם ירידת החוסן הרגשי של העובדים בעולם התעסוקה החדש הוא צו גורל?
האם סביבת העבודה החדשה חייבת להיות קרקע פוריה לשחיקת העובדים?
האם ניתן לעצור את התשישות הנפשית של כוח העבודה הצעיר? ואם כן, איך עושים זאת?

שחיקה בעבודה נעה על רצף ויש דרגות שונות. שחיקה בכלל ובעבודה בפרט אינה מצב דו קוטבי, כלומר אין מצב שבו אתם שחוקים לגמרי שאתם מאה אחוז מחוברים ומרוצים בעבודה. השחיקה כמו בטבע היא תהליך מתמשך ואיטי לעיתים אף סמוי מין העין. כשהתהליך מגיע לקצה שלו הוא יכול להיות כואב הרסני כמו בסיפור של דרור ולבסוף גם בלתי נמנע. גם הרים נכנעים לשחיקת המים ושחיקת הרוח אך הם לא יכולים לעשות משהו בנדון ואתם כן.