התמודדות עם משבר

אם הפחד ואימה או חוויה של טראומה השאירו בכם סימנים וצלקות שאתם נושאים עד היום. אם אותם רגעים מגבילים אתכם היום ומצמצמים את צעדיכם. אתם בטח מחפשים דרך מעשית לשינוי המצב אתם מחפשים דרך להשאיר את הטראומה מאחור. ראשית קראו פוסט זה ואילו הקשורים אליו ותוכלו היום להתחיל לעשות משהו קטן עבור עצמיכם.  אם יש לכם צורך ומוטיבציה למשהו מעבר, לפתרון עמוק יותר בדקו את המסלול עין הנץ ומסלול  נווה ומדבר אולי מצאו בהם תשובה.

חיוניות ושחיקה (Burnout  ) הם שני צדדים של אותו מטבע. החיים של היום תובעניים במיוחד. העבודה, בראש ובראשונה, דורשת מאיתנו עוד ועוד.  הלחץ בעבודה, המתח, הסטרס ותובענות התפקיד, גובים מאיתנו מחירים פיזיים ונפשיים גבוהים.

לחיות את היסוד החי מציע גישה אופטימית, אינטגרטיבית, אקולוגית ומעשית לנושאים מטרידים בחיי היומיום של כל אחד מאיתנו נושאים כגון גבולות, טראומה ואובדן.

לא משנה מה קורה בסוף אני מרגיש שמנצלים אותי. אני חולם על המצב שבו אני אגיד לא רוצה וזה ישמע אמין, ולא ישאלו אותי אחר-כך אולי בכל זאת. בקורס 'איך להגיד לא ולהישאר בחיים' תלמד איך לעשות זאת בלי לחפור בשאלות למה זה קורה לי? למה אני לא מצליח? וכו' פשוט תלמד כישורים ומיומנויות לביסוס הגבולות שלך  כדי שהלא שלך ישמע אמין לך ולאחרים.

בית יונה - בית לשיקום וטיפוח החיוניות, נמצא ביישוב אבירים הפסטורלי באווירה קסומה בין נופים ירוקים ומרהיבים. בית יונה נבנה בתשומת לב, לשרת תהליכי שיקום קצרים וארוכים. השקט והטבע העוטפים אותו תומכים ומחזקים תהליכי טיפוח החיוניות מתוך שמחת חיים.

מתי אני אצא למסע ריפוי? או מתי אדם יוצא למסע ריפוי עצמי מפוסט טראומה?
לצערי, אנשים יוצאים למסע ריפוי אמיתי שיש לו סיכוי להצליח רק כשהם עם הגב לקיר, רק כשהם מרגישים שאם הם לא יעשו את זה, החיים שלהם יהיו בלתי נסבלים.
אנשים יוצאים למסע ריפוי אמיתי שהמטרות שהם רוצים להשיג בחיים שהן מאוד מאוד חשובות להם, נבלמות מסיבה כלשהי בעקבות חוויה טראומטית או אירועים טראומטיים שליוו את עברם.

הקול הפנימי, הוא הקול האמיתי והאותנטי שלנו וקולו של היקום כולו, זה הקול של היסוד החי שפנימיותו של האדם. הוא הדרך של האדם לפגוש ולהתחבר לכוח החיים שבו לחיוניות שלו ליסוד החי שבו המחבר אותו לעולם כולו.
הוא מגלה את קיומו בתחושות גוף ולא במלים. התחושות גופניות יכולות להופיע באזורים שונים של הגוף. התחושות יכולות להיות נעימות כגון: התרווחות, רוגע, רפיון שרירים נעים, שקט או  תנועה מתונה.  התחושות יכולות להיות גם פחות נעימות כגון: מיחושים, נימול, חום, קור, כאב ועוד.

התפרצויות כעס  - נא לא לחפש אשמים
שבתאי ילד בן עשר נאה עדין ורגיש ובנוי היטב הגיע לטיפול שמוט כתפיים וממעיט להתבונן בעיניים. הוא הגיע לטיפול בעקבות התפרצויות של כעס ואלימות בבית הספר. התפרצויות כעס שלא הוכרו בבית בדרגות עוצמה כפי שבאו לידי ביטוי בבית הספר. שבתאי היה אחד מתוך שניים. אחותו התאומה הופחתה בעת ההריון לאחר גילוי מומים, שבתאי נולד לבדו לאחר שהלב, שדפק לצדו ברחם אמו, דמם. שבתאי הגיע לעולם כילד מחייך מצד אחד וחרד וכעוס מצד אחר, קוטביות שליוותה אותו במשך חיו. העדר של האחות בא לידי ביטוי בכמה אופנים. בהצמדות הדוקה להורים ופיתוח היקשרות משפחתית מוגברת למשפחה הקרובה והמורחבת. בקושי בפרידה בכל הרמות ובפחד מלהכיר ולהתנסות בדברים חדשים: חוויות, אוכל, חברים ועוד. במילים אחרות מרחב פנימי הדוק ודחוס בליווי נטייה מועצמת להיצמדות.

את המושג  דור הסנדוויץ' ,שמעתי לפני כעשר שנים , ראיתי מודעה גדולה על לוח המודעות במרכז המסחרי שהציע תמיכה לאנשים אשר מטפלים בילדיהם וכן מטפלים בהוריהם, הורים מזדקנים - הורים עם מחלות כרוניות , כך שיוצא שהם למעשה דור ביניים. אז חייכתי וחשבתי איזה מזל יש לי, לא תיארתי לעצמי  שהיום הזה יגיע כל כך מהר והינה מצאתי את עצמי מטפלת באימי, אשר לאט לאט גולשת במדרונות הדמנציה - שיטיון, סובלת מכאבים בלתי מוסברים בחלקים שונים בגופה . אביו של בן זוגי , חמי היקר, נמצא  באותו תהליך, אותו עוברת אימי רק בקצב מואץ יותר. עד אז שמענו בדיחות על אנשים עם בעיות זיכרון ופתאום זה כאן אצלי בבית ממש מתחת לאף. הרגשת פחד מצמיתה ממש כמו שילד קטן פוחד מהמפלצת מתחת למיטה. לגחך או לצחוק על המצב היה הדבר האחרון שניתן לעשות.

חוסר הודאות בימים האלה של הקורונה רק העצימה את הבלבול וחוסר הביטחון שהרגשתי כבר קודם.  אני לא יודעת  איך להמשיך מכאן. סיימתי שלב בחיים והקורונה תקעה אותי באמצע - וכל האפשרויות פתוחות אבל אני לא מסוגלת להכריע ביניהן. אני לא יודעת מה טוב לי, אני לא ממש יודעת מה אני מרגישה לגבי כל אחת מהאפשרויות.