כוחה של טראומה – המקורות לגיבוש שיטת אלטשולר

הלם קרב - פוסט טראומה בהשהייה

במסגרת המילואים החזירו אותי לשרת בימ"ח שריון, הסבל במפגש האינטנסיבי עם הצבא הציף את הלם הקרב שכנראה היה חבוי ותוסס בתוכי . כ- 3 שנים אחרי הפציעה התחלתי טיפול פסיכולוגי שבמסגרתו גליתי שאני סובל ממה, שמכונה הלם הקרב והתופעות, שסבלתי מהן כבר תקופת מה התחילו לקבל שם. סבלתי מבעיות בתחושת רציפות בזמן, והמשכיות, מסיוטי לילה, הקאות, מכאבי בטן עזים מגרנות עד עיוורון, התקפי חרדה ובכי, התקפי זעם, וחוסר אונים. תופעות אלו נמשכו מספר שנים וחלקן גם זמן רב אחרי תום הטיפול הפסיכולוגי, ושככו בהדרגה בעקבות מאבק יומיומי.

טיפול באמנות - גרסה של טיפול עצמי

עם סיום השירות הסדיר נמשכתי בצורה לא טבעית להתעסק בציור- לא כהמשך טבעי לפעילותי ונטיותי הקודמות - והקדשתי לענין שעות מרובות מדי יום. קיבלתי הנחיה מעטה, אך העיקר העשייה והלימוד והתמודדות התבצעו בכוחות עצמי. בדיעבד אני יכול לראות שהציור הווה מבחינתי קרש הצלה בהתחברות ליסוד החי בתוכי, ולכוחות התחדשות, הציור סייע בבניה מחודשת של משמעות החיים ותפיסת הממשות. אך בנקודת הזמן ההיא תפסתי את מכלול העשייה והתופעות שנלוו אליה כתהליך טבעי בהתפתחותו של אומן צעיר. הציור לא הווה מבחינתי אפיק לביטוי עצמי אלא כלי להתבוננות לא מילולית, ודרך למגע ישיר ובלתי אמצעי עם החיים הפיזיים הקונקרטיים. הייתי יכול לעבוד שעות בסדנא ומיד עם צאתי ממנה להקיא או להתעוור.

איתי אלטשולר ציור שמן על נייר איש עם סולם

העשייה הציורית שלי מעולם לא התייחסה בצורה ישירה למישור הסבל בו חייתי או לחוויות או למראות מעברי, אלא ניסתה באופן מתמיד להוציא לאור את המהות החיים שבתוכי כדי שאוכל לראות אותה - כל הזמן, כדי שאוכל להאמין בה, כדי שאוכל להעניק אותה לזולת.

ההתמודדות עם החרדה האימה, הנטישה האכזבה והניכור שחוויתי, עם הפציעה ואחריה הצטרפו למורשת המשפחתית שלי; והגבירו את העוצמה והנטל אלפי מונים. לא התמודדתי רק עם המטען האישי שלי אלא גם עם האימה והפחד הקיומי שהביאו הורי מאירופה וינקתי ללא דעת בילדותי. גשטלט האימה היה כבד מנשוא ודרש ממני התמודדות בין דורית.

בצעדי צב ובאומץ שהיום אינו נהיר לי פיצחתי אחד לאחד את מפתחות האימה. ההתמודדות היתה בלתי מילולית בעיקרה, התמודדות של עשיה קונקרטית בלתי מתנסחת ואמיתית, אשר לימדה אותי להכיר את מהות החיים להאמין בקיומה הממשי האובייקטיבי, להתחבר אליה ולשאוב ממנה כוח ולבסוף לבצע בחירה מודעת - בחירה בחיים .

התהליך עצמו היה בלתי מילולי בעיקרו, אך לימים בזכות הבית שממנו באתי וכישורי האינטלקטואלים הצלחתי למלל את החוויות שעברתי, כדי להסביר לסביבתי הקרובה. עיצוב התהליך ברמה התודעתית, המילולית הוא שאפשר לי מאוחר יותר להנחות אחרים בדרך בה הלכתי, כלומר לפתח את שיטת אלטשולר..

בחירה בחיים

תהליך הבחירה בחיים שלי נמשך שנים ארוכות וכלל מרכיבים רבים לא פשוט היה לעשות סדר בחיים, לעשות סדר בראש.. בראש ובראשונה בחירה, במלוא מובן המילה, בחיים והתחברות אל הרצון לחיות. מאוחר יותר הורבדו מרכיבים כגון: הקמת משפחה והולדת ילדים, שיקום האמון בגוף וביכולתו לשאת אותי, לתמוך בי ולהגן עלי, השתלבות במערך העבודה והפרנסה, סליחה, קבלה וקבלה והשלמה עם אמא ואבא, סליחה קבלה והשלמה עם המקום שממנו באתי: קהילה וחברה, וחידוש תחושת השייכות.

המהלך הקיומי רב השנים הזה לווה בעשיה בלתי מתפשרת בחיים עצמם: לימוד עצמי של אומנות הציור, עד הפיכתי לאומן פעיל ומציג בארץ ובחו"ל, הוראת ציור לכל הגילאים הן בקבוצות והן כיחידים. סיום תואר ראשון באוניברסיטה וחלק מתואר שני, מציאת בת זוג לחיים והולדת ילדים ותפקוד מוצלח כבן זוג וכהורה, מעבר לחיים כפריים בגליל ובנית בית ( כקבלן). גידול סוסים, רכיבה חופשית ועצמאית. ביצוע הסבה מקצועית לתחום המחשבים עבודה כשכיר ועצמאי, כמהנדס תוכנה וכמורה ורכז מגמה במכללות.