טראומה והחלמה – מה הוא ריפוי מפוסט טראומה?
ג'ודית לואיס הרמן בספרה הקנוני 'טראומה והחלמה' קובעת "שלא יבלבלו לכם את המוח החלמה מטראומה היא אפשרית". היא גורסת, למעשה, שהחלמה מפוסט טראומה היא אפשרית, על אף הדעה הרווחת שזו היא מחלה כרונית חשוכת מרפא. תרומה נוספת ומשמעותית, בעיני, של ג'ודית הרמן הוא ביישור הקו בין הטראומה הנשית שמקורה בתקיפה מינית או\ו גילוי עריות לבין הטראומה הגברית שמקורה במלחמה. הרמן טוענת שטראומה היא טראומה היא טראומה לא משנה מה מקורה הסבל ממנה דומה והחלמה ממנה אפשרית.

קצת סדר במושגים - טראומה והחלמה
טראומה - היא אירוע בחיי אדם שנחווה כמסכן חיים ומטלטל אותו פיזית נפשית ורוחנית. לאנשים כלבעלי-חיים יש את היכולת הספונטנית להתאושש מאירועים אילו.
פוסט טראומה - לעיתים התאוששות הטבעית מהחוויה הטראומתית לא מתרחשת ואז מתחילה להתהוות תופעה שמכונה פוסט טראומה המלווה בגוון רחב של סימפטומים פיזיים ונפשיים. בשיטתי שיטת אלטשולר, תתואר התופעה כנסיגת היסוד החי.
החלמה וריפוי -תגובת ההחלמה הטבעית לאירוע הטראומטי תכונה התאוששות. תגובת ההחלמה הממושכת והמורכבת מחווית החיים פוסט טראומתית תוכנה ריפוי, ובשיטת אלטשולר חוויה של חיים מלאים.
בשיחה זו עם איתי אלטשולר נשוחח על השתנות תפיסת הריפוי מפוסט טראומה כחלק מובנה ומשמעותי במסע הריפוי .
מה הוא ריפוי מפוסט טראומה והאם הוא אפשרי?
האדם שטרם התחיל את תהליך הריפוי מפוסט טראומה, יראה את הריפוי כמשהו אחד, והאדם שהחלים, הבריא מפוסט טראומה, יגדיר את הריפוי כמשהו אחר.
החלמה מטראומה – לחזור להיות מי שהייתי
האדם שנמצא בראשית או במהלך התהליך של ריפוי או ריפוי עצמי מפוסט טראומה שואף לחזור להיות מי שהוא היה קודם. חוזה, מקווה שכל ההשפעות של החוויות הטראומטיות שלו יתבטלו והוא יחזור להיות מי שהוא היה או מי שהוא היה צריך להיות. צר לי לאכזב את מי ששומע, צר לי לאכזב אתכם, זה לא קורה וזה גם לא יכול לקרות.
תפיסת הריפוי משתנה עם מסע הריפוי
בתור אחד שעבר תהליך של ריפוי, ההסתכלות על הריפוי היא שונה כשסיימת את התהליך. אתה כבר לא רוצה להיות מי שהיית קודם, אתה פשוט רוצה ליהנות מכל האפשרויות שעומדות בפניך עם ובלי המגבלות שהחיים מציבים בפניך. אתה נכון לקבל את הסיפור הטראומטי שלך, להכיל אותו בתוך החיים, וליהנות, במירכאות או לא במירכאות, מהרווחים, החוכמה, הניסיון שצברת במהלך תהליך הריפוי.

בסופו של דבר, כשאתה, או כשאני, או מי שמחלים מפוסט טראומה, מרגיש שהחיים שלו הרבה יותר עשירים, הרבה יותר מלאים, הרבה יותר בבעלותו וברשותו ממה שהיה לפני האירוע הטראומטי. זאת אומרת, הוא לא רוצה להיות האדם שהוא היה, כי הוא רואה את החלקיות של מי שהוא היה קודם.
כשהאדם נמצא בתחילת תהליך הריפוי, והוא רוצה לבוא להתרפא, או רוצה להתחיל להתרפא, תמונת העולם שלו תהיה חלקית ואף כזו שלפעמים מונעת ממנו בכלל לעלות על המסלול המבוקש על מסלול הריפוי.
עיוורון לאפשרות של שינוי
למה תמונת העולם שלו מונעת ממנו לעלות על מסלול הריפוי? כי הוא לא מוותר ולא משאיר מאחור דברים שמונעים ממנו לראות את הדרך החדשה, השונה והמיוחדת המובילה אל המסע של הריפוי.
השאיפה להיפרד מהסימפטומים – מחשבות על טראומה והחלמה
ובכל זאת, מה משותף בין תמונת הריפוי של מי שמתחיל את מסע הריפוי למי שסיים אותו? שניהם שמחים, או רוצים או שואפים להיפרד מחלק גדול מהסימפטומים שמשבשים להם את החיים. מה שקורה במהלך מסע הריפוי, שבאמת חלק מהסימפטומים נעלמים, באחדים מהסימפטומים, יורדת העוצמה לרמה כזו שלא תשבש את החיים בצורה משמעותית. ומעטים מהסימפטומים לא נעלמים, לא יורד בעוצמתם, אך אנחנו לומדים לחיות איתו ולקבל אותם, והחוויה הזו גורמת לתחושה של החלמה ושל חיים מלאים.
כשפחד לא מנהל אותי זו החלמה
לדוגמה, אם הפחד מנהל לי את החיים ומשפיע על אינספור החלטות והתנהגויות שלי. בעקבות ריפוי עצמי או אחר מפוסט טראומה, הפחד לא ייעלם מחיי. לא אפסיק לפחד באופן מוחלט ולא לכל דבר אני אלך ללא חת וללא פחד. אלא, שההבדל יהיה בכך שאני אנהל את חיי ולא הפחד ינהל אותם. זה הבדל של שמיים וארץ בין אדם הסובל מפוסט טראומה לאדם שהחלים מפוסט טראומה.
להתמודד עם אירוע טראומטי
נחשפתי אל שיטת אלטשולר בניסיון למצוא פיתרון לקושי שנולד בעקבות אירוע טראומטי בעברי הקרוב, אשר מנע ממני תפקוד מלא כפי שהייתי רגילה בו. קיוויתי שבעקבות ההתמודדות עם הטראומה בדרך המיוחדת של שיטת אלטשולר, אוכל לחזור להיות האדם שהייתי.
לאחר שתי פגישות הבנתי שהעבודה בשיטת אלטשולר פותחת בפני יריעה יותר רחבה ומפגישה אותי עם עצמי במקומות חדשים, נעימים ומיוחדים שלא הכרתי קודם.
העבודה ברובה התרחשה ביער והייתה באווירה בלתי פורמאלית. הפגישות ביער לוו בתרגילים לעבודה בבית אותם עשיתי בחריצות ובד"כ בהנאה. לעיתים אף באומץ כשהוא נדרש. בזכות התרגילים המגוונים פגשתי את עצמי שוב ושוב. למדתי להאט, למדתי לכבד את צרכי ולתת מקום לכוח החיות שלי. זכיתי לריווח פנימי וחיצוני. הריווח הזה הציף והציג בפני את הקשר בין הטראומה שבגללה פניתי לשיטת אלטשולר לבין טראומות בעברי הרחוק. בהירותה של התמונה הייתה מטלטלת וכואבת ולא הרגשתי שאני בשלה להמשיך הלאה בהתמודדות. הבעיה שלשמה פניתי לשיטת אלטשולר לא נפתרה אך בדרך לחיפוש הפיתרון זכיתי בלא מעט רווחים שעליהם אני מודה.
איתי,
רוצה להגיד לך תודה על הליווי, על ההקשבה, על כך שלא ויתרת לי גם כשהיה קשה, על הרגישות המדהימה בטיפול ב"סודות" כל כך רגישים.
התחושה שהיה איכפת לך שאתקדם ואצליח ליוותה אותי בכל מפגש ונתנה לי את המוטיבציה להמשיך לתרגל ולהעמיק בשיטה אותה פיתחת.
אם בהתחלה הייתי במבוכה עקב הפגישות שהתקיימו ביער, מהר מאוד הבנתי את התועלת ואת החיבור שלי לטבע. אין ספק שההתקדמות שלי נבעה מהתנסות לא שגרתית זו ביער.
אני אוהבת את השיטה שלך והתחברתי אליה מאוד.
מקווה שתמשיך לסייע לרבים אחרים כפי שסייעת לי.
בהערכה רבה,
ר.