משפחה זה הכל

אנחנו לא בוחרים מתי ניוולד, איפה נבוא לעולם ולא מי יהיו הורינו. אך לכל אלה ישנה השפעה על מי שאנחנו היום ואיך הגענו לשלב הזה של חיינו.  מה המשמעות של העברה בין דורית השאלה לְמה יש יותר משקל בעיצוב שלנו לסביבה או לתורשה יש זקן ארוך, ואני לא בטוח שישנה תשובה כל כך חד משמעית. למען האמת עם הזמן והתקדמות המדע התמונה רק מסתבכת.

הסיפורים של חדווה וישראל שניהם בני הדור השני לניצול השואה השפיעו עלי עמוקות. במקרה או שלא במקרה גם אני בן הדור השני לניצולי השואה. השיחות עם שני האורחים שלי בפודקאסט 'פוסט טראומה - מסע ריפוי עצמי'  השפיעו עלי באופנים שונים: חשתי הזדהות עמוקה איתם וראיתי קווים משותפים בהתמודדות שלנו ובבחירות שלנו בעיקר בבחירה שלנו בחיים.

התפרצויות כעס  - נא לא לחפש אשמים
שבתאי ילד בן עשר נאה עדין ורגיש ובנוי היטב הגיע לטיפול שמוט כתפיים וממעיט להתבונן בעיניים. הוא הגיע לטיפול בעקבות התפרצויות של כעס ואלימות בבית הספר. התפרצויות כעס שלא הוכרו בבית בדרגות עוצמה כפי שבאו לידי ביטוי בבית הספר. שבתאי היה אחד מתוך שניים. אחותו התאומה הופחתה בעת ההריון לאחר גילוי מומים, שבתאי נולד לבדו לאחר שהלב, שדפק לצדו ברחם אמו, דמם. שבתאי הגיע לעולם כילד מחייך מצד אחד וחרד וכעוס מצד אחר, קוטביות שליוותה אותו במשך חיו. העדר של האחות בא לידי ביטוי בכמה אופנים. בהצמדות הדוקה להורים ופיתוח היקשרות משפחתית מוגברת למשפחה הקרובה והמורחבת. בקושי בפרידה בכל הרמות ובפחד מלהכיר ולהתנסות בדברים חדשים: חוויות, אוכל, חברים ועוד. במילים אחרות מרחב פנימי הדוק ודחוס בליווי נטייה מועצמת להיצמדות.

אבא שלי הוא הלום קרב
"..אבא שלי הוא הלום קרב מאחת המלחמות , הוא "בחר" לא לטפל בעצמו. על אף הניסיונות שלנו לשמור איתו על קשר, לאחר שהתבגרנו, הכעס שהוא הביא משם, עדיין מנהל את חיינו. אנו האחים משתדלים לשמור על מרחק. זה עצוב שהוא מזדקן לבד אבל הבנו שאנו חייבים לשמור על עצמינו. כל אחד מהאחים נושא את המלחמה של אבא אל תוך חייו בדרכו שלו. אבל כולנו הבנו שאנו לא יכולים להשאיר את הפצע מדמם . כול אחד מאיתנו יצא למסע ריפוי עצמי, כדי לשבור את המעגל, ולא להעביר את כאב המלחמה לילדינו. אני לא בטוחה שהצלחנו אבל אנחנו עדין משתדלים".

איזה מחיר אני משלם על כך שאני עושה משהו שאני לא בשל  לבצעו? איזה מחיר פיזי ונפשי אני נדרש לשלם ומתי?  כל אחד  מאיתנו התנסה בחוויה של לעשות משהו מוקדם מדי. לפעמים אפילו הצלחנו במשימה, באתגר. מה המחיר שאנו משלמים הבנו מאוחר יותר וגם הבנו  מאוחר יותר כמה לא בשלים ומוכנים היינו אז.  זה גם הסיפור של ילדים הוריים שבעל כורחם נדרשו להפוך הורים להוריהם בטרם עת.

חיוניות עשירה היא היכולת להפגש עם מגוון רחב של רגשות

לזמן זמן משלו ולגעגוע גם. הכאב לעיתים מתעמעם כשנפרדים מאדם קרוב מאוד או מאבדים אותו בחטף אבל הגעגוע לובש צורה ומחליף צורה. לפעמים הלב נסחט ולפעמים מתרחב יש שחשים את הגעגוע בגוף כסוג של כאב או קמילה ויש הפוגשים בו אי שם בגוף כערפל של בוקר. אחרים מרגישים געגוע כהתרחבות והתמלאות באהבה אין קץ המציפה את הגוף.
כמעט בכל יום אני עובר מסע של תחושות ושל רגשות בגוף, בלב וברוח בגעגועי לאבי. מסעי שלי דומה במידת מה למסעו של אבא בעולם הרוח של המחקר. מסע שכולל בחובו את כל מאפייני החיוניות שאפשר לסכמם במילים אני לומד אני חיוני.