איך נולד הרעיון – ייזמות- הקמת בית יונה חלק 2
האם מוכרת לך החוויה? יש לי רעיון מדהים, מרגש, וחשוב, אולי הכי חשוב שהגיתי, שהזיתי והוא, הרעיון, חוזר שוב ושוב, ואני לא יודע איפה להתחיל – אז אני לא! והוא מתפוגג לתהום הנשייה. בחלק קטן מהרעיונות שלי אני עובר שלב ואני חושב שאני יודע איפה להתחיל, לא סתם יודע, ידיעה עמוקה כזו שממש אפשר לטבוע בה.מה קורה לרעיונות המדהימים שעוברים לנו בראש
רעיונות אבודים
הודאות
הספקות ותוצאותיהן
אבל אז כדי לא לטבוע מתחילות לצוף הספקות אלה המייצגות את האדם האחראי, הרציני, הבוגר.
פתאום אני נרתע :
- מהגודל של הרעיון
- מהתגובות של הסביבה הקרובה והרחוקה
- מהתגובות של הסביבה הממשית והמדומיינת
- מכמות העבודה
- מסוג העבודה
- מהכסף הנדרש למימוש הרעיון
כיוון שאני אוהב להרגיש רציני, אחראי ובוגר ועוד יותר אוהב להיות כזה, אני נוטש הרעיונות הללו. רעיונות שכבר עלו שלב, אבל בתחושה שאני גם חכם, גם יצירתי גם אחראי ובעיקר רציני.
הרעיון העקשן והטורדני
אבל פעם בכמה שנים יש רעיון אחד אולי האחד שאינו מרפה על אף שאני נוטש אותו שוב ושוב הוא שב ונתקע בראשי מטריד, דורש, תובע, כופה את עצמו להתגשם להתממש. הרעיון, שלימים, יקרא בית יונה - משכן לחיוניות הוא רעיון כזה מהסוג ה"טורדני" שממש מתפרץ מצוואר הרחם, שלא מחכה למכה בטוסיק בשביל לצרוח, שיונק בשקיקה כאילו אין מחר. רעיון שאומר בכל יישותו אני חי, אני כאן ואני כאן בשביל להישאר: הניקו אותי, האכילו אותי החליפו לי ובעיקר בואו נחגוג ביחד את בואי.
סוף סוף בית של ממש לחיוניות
אני עוסק בחיוניות כבר למעלה משלושים שנה. סוף כל סוף לאחר יותר מתשע חודשים יותר מתשע שנים כפתה את עצמה ההבנה שהחיוניות נזקקת לבית - למשכן - בית פיזי, בית ממש בית המחובר לאדמה ולסביבה. בית שיהווה אכסניה
- לכל החפצים ביקרה של החיוניות
- לכל אלה אשר רוצים להסתופף בצילה
- לכל אלה שרוצים לגלות את החיוניות בתוכם
- לכל אלה השואפים לטפח החיוניות המלבלבת מתוכם
- לכל אלה המעוניינים להעיר אותה באדם בקהילה ובסביבה.
חלומות ומשאבים ומזל
אז איך מגשימים את התובנה הזו שהיא חזקה ממני; דורשת לקרום עור וגידים ועכשיו? הרי אינני אדם בעל נכסים או בעל משאבים מרובים ומצד שני לא אוכל להסכים שבית החיוניות יעמוד או ייפול בהתאם לטוב ליבו או רצונו של נדבן – ריבון או ברון. ובדרך כל בשר זמני הולך וקצר, צעיר יותר אני לא. מה שלא אעשה היום לא אעשה.
למזלי עמד לרשותי בית בלב יער אלונים גלילי – במצפה אבירים, בית בו גידלנו אשתי ואני את ילדינו שכבר בגרו ועזבו את הקן והבית גדול וריק מהווה מעמסה ועול לזוג יחיד לדור בו. החלטתי בדעה אחת עם אשתי להקדיש אותו למטרה נעלה זו ואנחנו עברנו להתגורר בשכירות, סמוך להורינו לסעוד אותם בעת זקנתם.
בית יונה כאב טיפוס למשכנות לחיוניות
בית שיהווה מקור השראה לבתים נוספים לחיוניות בארץ ובעולם. בית עם מהות דורש שם, דורש צורה, דורש מלבוש, דורש להפכו ליסוד חי. נאה דורש נאה מקיים. כבר למעלה ממאה שבועות, משנתים ימים אני עמל על "הנאה מקיים" בהקמת משכן לחיוניות - בית יונה. יש רעיונות המתעברים וחייבים להיוולד, לצאת לעולם, להנות משפעו ולהשפיע ועבורי זה אחד מאלה. ולכך הקדשתי את השנים האחרונות.